החלטה בתיק בפ"מ 4260-05-12

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית, שניתנה בגין נהיגה במהירות של 82 קמ"ש במקום 50 קמ"ש.

טענות הצדדים

הסניגור טען נגד קיומה של תשתית ראייתית, וזאת משלושה נימוקים, האחד - העדר חזקת אמינות ביחס למכשיר בו בוצעה הבדיקה, השני - בטבלת בדיקת המכשיר לא נרשמה תוצאת בדיקת התיאום אלא רק מיקומה והאחרון - בפרק נסיבות המקרה אין ראיה לכאורה להיות הכביש כביש עירוני. הסניגור הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו.

עוד טען כי המבקש איננו מסוכן וכי הוא זקוק לרשיונו לצרכי פרנסתו.

ב"כ המשיבה טענה כי קיימות ראיות לכאורה, קיימת מסוכנות הנלמדת מהעבירה ומעברו של המבקש ועל כן בקשה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

לטעמי, שתי טענותיו הראשונות של הסניגור, מקומן להתברר בהליך העיקרי.

צודק הסניגור ביחס להעדר ראייה ולו לכאורה לכך שבמקום ביצוע העבירה מדובר בדרך עירונית שסומנה ככזו עפ"י חוק.

בעניין זה כתב השוטר עורך הדוח בפרק נסיבות המקרה כי ביצע את המדידה "...בכביש 348 כ-200 מטר לפני תמרור יציאה מדרך עירונית...".

אין מחלוקת כי כאשר יגיע נהג כלשהו למקום המרוחק כ-200 מטרים ממקום המדידה, יראה את התמרורים וידע כי הוא עומד לצאת מדרך עירונית.

מהי הראייה כי הדרך סומנה כעירונית לפני מקום המדידה?

האם קיימים תמרורים המורים על כך?

היכן מוצבים תמרורים אלה?

האם הם תקינים וברורים לעין?

אין תשובה, ולו לכאורית, לשאלות אלה בדוח שלפניי.

משכך, אני מוצאת כי לא קיימת תשתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לפסילת רשיונו, ועל כן אני מורה כי רשיון הנהיגה יוחזר למבקש.

אני מורה על עכוב ביצוע החלטתי עד ליום 23.5.12, שעה 09.00 .

אם תחליט המשיבה שלא לערור על החלטתי זו, תודיע על כך לב"כ המבקש מייד עם קבלת ההחלטה ולא יאוחר מהמועד שנקבע לסיום עכוב הבצוע.